הלביץ ברוך בע"מ נ' כאלטק מחקר ופיתוח בעמ ואח'

פסק דין

בתביעה כנגד הנתבע מס' 2

1.הצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה בתביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבע מס' 2 (להלן : "הנתבע") וזאת בגבולות שבין 5,000 ועד 30,000 ₪.

2.בכתב תביעתו טענה התובעת, כי הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") רכשה מאת התובעת חומרי בניין וזאת לאחר שהנתבעת חתמה על הסכם המסדיר את מערכת היחסים העסקית בין הצדדים. לטענת התובעת, נותרה הנתבעת חייבת לתובעת בגין סחורה שתמורתה לא נפרעה סך 62,720 ₪ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית, נכון ליום הגשת התביעה - סך 73,803 ₪, הוא סכום התביעה.

3. לטענת התובעת, ההסכמים והמסמכים המצורפים לכתב התביעה, ואשר סומנו נספחים ב' ו- ג', מהווים ערבות אישית של הנתבעים 2 ו- 3 לחובות הנתבעת (סעיף 8 לכתב התביעה) ועל כן חייבים נתבעים אלה לפרוע את חובות הנתבעת כלפי התובעת.

4.בכתב הגנתו כופר הנתבע בטענות התובעת וטוען כי מעולם לא חתם על ערבות אישית וכי המסמכים נספחים ב' ו-ג' לכתב התביעה אינם מהווים ערבות אישית וכי מעולם לא חתם על ערבות אישית כנטען (ראו סעיף 12 לכתב ההגנה).

5.בישיבה שהתקיימה ביום 8.11.2011 ולאחר שהוכחות הצדדים החלו להישמע, הסכימו הצדדים להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984.

6.עיינתי בטענות הצדדים ולאחר ששקלתי את לשונם של המסמכים נספחים ב' ו ג' לכתב התביעה, אשר מהווים, למעשה. את עילת התביעה של התובעת כנגד הנתבע, ולאחר ששקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי צדק, באתי למסקנה כי בנסיבות העניין יש לפסוק לטובת התובעת סך 11,000 ₪.

7.הנתבע ישלם, אפוא, לתובעת סך 11,000 ₪ לסילוק טענות התובעת כלפיו. בנוסף ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (שניהם ביחד), בסך 1,500 ₪.

8.הואיל וניתן פסק דין כנגד כל הנתבעים, המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"א, 01 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.